ליבנה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת א.דגן) מיום 26.4.11 בת.א. 40243-01-11.

2.המשיב הגיש נגד המבקש תביעה כספית.

3.המבקש הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף מחוסר סמכות מקומית ולחילופין להורות על העברת התביעה לבית המשפט המוסמך – בימ"ש השלום בתל אביב.

4.עניינה של תביעת המשיב, כפי שהובא בהחלטת בימ"ש קמא, הוא "בקנוניה לכאורה שנרקמה בין הנתבע (המבקש- הערה שלי) לה"ה יעל וניר רז שהינם חייבים של התובע (להלן: "הבנק"), שמטרתו הברחת נכסים של החייבים מנושיהם. לטענת הבנק, הנתבע שימש "איש קש" לצורך רכישת הנכס המצוי במושב עין העמק, אפשר לחייבים להתגורר בנכס ועם מכירתו לקונים חדשים החזיק בכספים שהם למעשה של החייבים".

5.המבקש טען בפני בימ"ש קמא כי אין עניינה של התביעה יחסים חוזיים או ישירים בינו לבין המשיב והחלופה היחידה לקביעת הסמכות המקומית היא מקום מגוריו. מאידך טען המשיב כי ההסכם בין המבקש לרז, שעניינו אופן חלוקת כספי התמורה נעשה בחיפה ולפיכך שם נרקמה הקנוניה שהיא נשוא התביעה. כן נטען שלמבקש הומצא צו עיקול ובתגובה טען תשובה שקרית לפיה אינו מחזיק בכספים השייכים לרז – תשובה שקרית שאף היא "מעשה שנעשה בתחום השיפוט של בימ"ש זה".

6.בהחלטתו מיום 26.4.11 קבע בימ"ש קמא כי אכן המחדל או התרמית לכאורה שהביאו לנזק הנטען למשיב, נובעים מההסכם שנחתם בחיפה ולפיכך בימ"ש קמא מוסמך לדון בתביעה.

7.עוד קבע בימ"ש קמא כי השארת התיק בבימ"ש קמא תואמת מדיניות שיפוטית שקבע כבוד המשנה לנשיא שלמה לוין ברע"א 6920/94 ולפיה במדינה קטנה כמדינתנו אין לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית.

8.החלטה זו הינה נשוא הבקשה שבפני, כאשר המבקש חוזר על טענותיו בפני בימ"ש קמא וטוען כי מדובר בשגיאה דיונית חמורה היורדת לשורשו של ענין, כאשר בכתב התביעה לא צויין מדוע הסמכות המקומית מוקנית לבימ"ש השלום בחיפה והחלופה היחידה הרלבנטית היא מקום מגוריו.

9.קבעתי דיון בבקשה במעמד הצדדים וב"כ המבקש חזר על טיעוניו וציין כי דחית הבקשה משמעותה איון התקנה הקובעת סמכות מקומית.

10.דין הבקשה להדחות. אכן, כללי הסמכות המקומית נקבעו בתקנה 3 לתקסד"א והחלטת כבוד המשנה לנשיא ש. לוין ברע"א 6920/94 משקפת מצב רצוי בלבד. יחד עם זאת, העובדה שבכתב התביעה לא ציין המשיב מפורשות את מקור הסמכות המקומית, אין בה כשלעצמה כדי להביא לסילוק התביעה על הסף ו/או העברתה לבימ"ש אחר. בנוסף, גם אני סבורה כי בחינת כתב התביעה מעלה כי מדובר, לכאורה, בקנוניה שנרקמה בחיפה והיא המקור לסמכות המקומית.

11.אשר על כן – אני דוחה את הבקשה.

12.המבקש ישלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"א, 11 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: